מרוץ "תמיד בתנועה" לזכרו של שרון
מרוץ "תמיד בתנועה" הראשון נערך ב-4.4.2025 במושב בניה, בהשתתפות למעלה מ-400 רצים ורצות. זה היה אירוע מרגש, ביום אביבי מושלם, ושרון – שכל כך חסר לכולנו – היה נוכח בכל רגע ורגע.
מבין כל הרעיונות שעלו להנצחת שרון, מרוץ לזכרו היה הראשון שהרגיש טבעי ומדויק. המרוץ שיקף באופן מיוחד את אהבתו לספורט ולבריאות הגוף, יחד עם הרצון לחבר בין כל המעגלים בחייו – שהיו משמעותיים לו כל כך.
קטעים שהוקראו בטקס המרוץ 2025
שונית, חברה טובה של שרון
נעים כיף ומשמח לראות את כולכם פה. שרון באמת נגע בכל כך הרבה אנשים, ואין דרך טובה יותר להנציח אותו מאשר השכמה מוקדמת ופעילות ספורטיבית – שני סימני ההיכר הבלתי מעורערים שלו. האירוע הזה מיוחד במינו, שרון – אתה בו זמנית כל כך חסר וכל כך נוכח. בתהליך הארגון כל הזמן בראש חשבתי שחייב שהכל ייצא מושלם אחרת אתה ממש תכעס עלי. כי כזה אתה – סטנדרט ואיכות ללא פשרות בכל אחד מתחומי חייך. כל האירוע הזה אפוף בקסם שלך, בייחודיות שלך וזו דרך אחת מיני רבות של כל אחד ואחת מהנוכחים כאן להיות קרובים אליך ולהתגעגע יחד. זו הזדמנות גם להזכיר לעדיתה האהובה, שמתארת ומשתפת במסע האמיץ שלה בפוסטים מרגשים, מדוייקים ומעוררי השראה בפייסבוק, וכמובן גם למשפחה היקרה שלך – שאנחנו כאן איתכם בהכל תמיד.
קארין רמ"ח כטמ"ם ומודיעין, המפקדת של שרון
בוקר טוב, יש אנשים אלמותיים. כאלה שגם אם אינם כאן בגופם יהיו איתנו לנצח ושמם ייזכר לעד. כבר שמונה חודשים ששרון איננו כאן וזה בלתי נתפס. כבר קשה לזכור מה לפני ומה אחרי, הזמן עצר מלכת. ומצד שני אני זוכרת את שיחת הטלפון משרון ביולי 2023 כאילו זה היה אתמול. רגע לפני כניסתי לתפקיד רמ״ח כטמ״ם ומודיעין, בו היה חשוב לו לומר לי, שהוא חולה ושלצערו יקח עוד קצת זמן עד שיוכל להתחיל את תפקידו במחלקה, אבל אל דאגה, זה רק עניין של זמן עד שיתרפא ויחזור לשגרה מלאה. בקולו לא נשמע אפילו צל של ספק ובאופטימיות הזו הדביק את כולנו. ומאז, זו הייתה תקופה של קצת יותר משנה של רכבת הרים. תקופה בה על אף המחלה הארורה, שרון היה נוכח, דומיננטי ומשפיע. שרון קבע יסודות בתחומים שתחת אחריותו המקצועית שלימים ועד עצם היום הזה מלווים אותנו בעשייתנו ובקבלת ההחלטות. התמונה של שרון מגיע בוקר בוקר למחלקה לא משה מעיני. אני יכולה לדמיין את הפנים, החיוך, המילים החכמות, והעשייה הרבה והמשמעותית. גם בקרב על חייו לקח אחריות וניווט אותו כפי שעשה בכל דבר אחר. בצניעות ומהיכרותי עם שרון, אני חושבת שהמירוץ ‘תמיד בתנועה׳ ככ מאפיין את אותו: בטחון עצמי, משמעת עצמית, ריצה, אימונים, התמדה, מנהיגות, פיקוד, מקצועיות, יסודיות, אנושיות, גמישות, דבקות במטרה, רעות, אומץ לב, מסירות. מילים מצומצמות שמאחוריהן כל כך הרבה, עולם ומלואו. 'תמיד בתנועה' זה להתמיד, להשקיע, ולהתאמן גם כשלא נוח, גם כשקר, גם כשחם, גם כשאתה עייף, גם שאין הרבה זמן. 'תמיד בתנועה' זה להמשיך להצטיין במה שאתה עושה, זה להיות מקצוען, יסודי ולזכות ביושר בכינוי ׳קצין וג׳נטלמן׳. זה להיות ממלכתי, לא להתעכב על קטנות, זה להקשיב, לתת עצה, להיות חבר. 'תמיד בתנועה' זה לפקד, לחנוך ולהתוות דרך. זה להתקדם בצה״ל בשביל להשפיע ולתרום. זה לעשות את מה שאתה מאמין בו ולהוביל בשביל בטחון המדינה. תמיד בתנועה זה לדעת ולהיות איש משפחה למופת במקביל לכל זאת. לאהוב את החיים ולרצות לחיות, כי יש הרבה בשביל מה. ׳תמיד בתנועה׳ זה לקחת את הערכים של שרון ולאמץ אותם: היו חושבים, יוזמים, לא עם העדר, היו מתמידים, משקיעים, אל תוותרו לעצמכם, אל תמציאו לעצמכם תירוצים. ב'יהיה' בסדר' אין שום דבר חיובי. הישגים מגיעים בעבודה קשה, בהתמדה, לפעמים בכישלון, אבל כשמשיגים השמיים הם הגבול והסיפוק אדיר. 'תמיד בתנועה', זה לחיות ולזכור את כל אלא ששילמו עבור זכות זו. יש אנשים אלמותיים. כאלה שגם אם אינם כאן בגופם יהיו איתנו לנצח ושמם ייזכר לעד. שרון הוא מסוג האנשים הללו. תודה לשלמה, יהודית ועדי על שחיבקו אותי לחיקם ואפשרו לי לקחת חלק ולדבר באירוע משמעותי זה. חיבוק גדול. בהזדמנות זו מאחלת חג פסח שמח וכשר לכל המשפחות ומי יתן שהחטופים יחזרו לביתם במהרה ושתהיינה בשורות טובות
יהודית, אמא של שרון
שרוני שלנו אשדים של אור נהרה ונחת המטרת עלינו משך ארבעה עשורים 251 ימים מאז הלכת מאיתנו במובן הגשמי ומאז ילד שלנו אנחנו בתנועה ומאז אנו בתנועה בדרכך וברוחך כולנו בתנועה וביחד כואבים מאוד לצד שמחה ונחת מהיש מתגעגעים לצד התפעמות מהרבה ממה שניבט בצלמך ובדמותך במשפחתך ובכל אחד מאיתנו מהרהרים בך ובהלכותיך כל יום כל היום ושואבים כוח מהתבונה והדוגמא שהקפדת להיות באלגנטיות ששמורה רק לך ילד שלנו אנחנו בתנועה לומדים לחיות איתך ואותך בדרך שאנו מפלסים כל יום מחדש והמרוץ הזה היום הוא עוד אחת מאבני הדרך במשעול זה המקום להודות ולהכיר טוב 251 ימים שאנו פוגשים הרבה טוב ומיטיב מכל עבר ודבר אינו ברור מאליו תודה למשפחת חיל האוויר תודה למושב בניה תודה לחברים ממעגלים רבים תודה לבני המשפחה שעוטפים באהבה והכלה תודה למשפחתנו הגרעינית שלומי , עדי זיו עמית חן הגר וכמובן הנכדים המופלאים -איתכם המסע מרגש משמעותי ומרחיב לב ברשותכם אודה גם אישית למי שאפשרו את היום הזה לצוות הנצח כל שעשיתם ובעיקר הדרך בה בחרתם לעשות נחקקה על לוח ליבנו עדידוש שלנו פרופ אבי מויאל ישי לייזר יאן בועז פרנקה אבי דרי מירב לבנון סיון פרג עופרי ויפעת שונית , אסף , רוני וזיו ועוד רבים וטובים שנרתמו וקצרה היריעה
עדי, אשתו של שרון
קודם כל, אני רוצה להודות לכל מי שהגיעו היום לרוץ איתנו ולעודד אותנו במרוץ. זה חיבוק ענקי עבורנו, ואנחנו מרגישים עטופים בהרבה אהבה! אז תודה! שרון אהובנו עזב אותנו לפני קצת יותר משמונה חודשים, והשאיר אותנו עם בור בלב. למרות שידענו שהמצב לא היה קל, האמנו עד הרגע האחרון שנצליח לצאת ממנו, כי כזה היה שרון – הוא רץ למרחקים ארוכים, לא נבהל מקושי ולא מרים ידיים, הוא לא נרתע מאתגרים ומסתער על משימות. הוא תמיד בעשייה ותמיד בתנועה, וכל רגע בחיים מבחינתו חייב להיות מנוצל. בתור מי שהיתה זוגתו במשך קצת יותר מ-12 שנים, שרון הצליח להדביק גם אותי בחדוות העשייה ובלא להירתע מקשיים ומהמורות. מאז שהוא הלך - החיים נהיו עם יותר מהמורות ואתגרים, אך כך גם הרצון שלי להתקדם, לעשות ולהיות בפעולה רק גבר. ומתוך הרצון לעשות ולנוע קדימה, נולד המירוץ "תמיד בתנועה". זמן לא רב אחרי שנשארנו כאן בלי שרון, נפגשנו בהרכב מצומצם של משפחה וכמה חברים שהם משפחה, והחלטנו שאנחנו רוצים לקדם את ההנצחה של שרון. העלנו כל מיני רעיונות, חלקם עוד בתהליכים ואולי אף יבשילו ותשמעו עליהם בהמשך. אבל הרעיון של המירוץ היה הדבר הראשון שידענו שאנחנו רוצים לקדם. מירוץ שכזה זה הכי שרון – שילוב של ספורט וריצה שהיו דרך החיים שלו, לצד מפגש מרגש של כל המעגלים שמקיפים אותנו שהיו כל כך משמעותיים עבורו. אז בחודשים האחרונים התגלגלנו עם הנושא, ואלינו הצטרפו שותפים יקרים שעזרו לנו לתרגם את המחשבות גם למציאות. לא תמיד זה היה קל, והחוסר של שרון הורגש דווקא בהפקת האירוע הזה, כי אין מתאים למשימה כזו משרון. מישהו אחד שיידע מה, כמה, איך ואיפה, שיידע לכוון ויידע גם להרגיע אם פתאום נהיה מלחיץ. אבל בשמונת החודשים האחרונים אני מתהלכת בעולם בתחושה ששרון איתי כל הזמן, ומ-עדי הפכתי ל-עדי ושרון. בכל צעד שלי אני מרגישה ששרון חלק ממני, בכל התלבטות שלי אני מנסה להקשיב לקול הפנימי שלי – כי אני מרגישה שזה קול טוב - הקול של שרון. וכך גם היה בכל ההפקה של המירוץ. וזהו. אחרי כל הלבטים זה קרה, והמירוץ שעלה כרעיון לפני כמה חודשים יצא לאור היום, וכל מה שאני מרגישה זה תמהיל רגשות שנע בין שמחה והתרגשות רבה לצד תחושת החמצה שהוא לא כאן איתנו לחוות את זה עם כולם. ובתוך כך, התחושה הזו שמלווה אותי ששרון איתי כל הזמן, מתעצמת, ואני לגמרי מרגישה שהוא איתנו ולדעתי גם מבסוט עלינו (גם על מי שהחליט לא לרוץ השנה). תודה לכל האנשים המדהימים שנרתמו לפרויקט הזה, ועזרו לנו להרים את ההפקה הזו של המירוץ. שום דבר לא מובן מאליו עבורנו, ואנחנו מעריכים ומוקירים את כל מה שעשיתם למען הצלחת האירוע. מנצלת את הבמה להביע תקווה להשבת החטופים במהרה ושנגיע לימים שגרתיים וטובים. תודה לכולכם, ומקווה שנתראה בשמחות ותמיד בתנועה!
